יוסף נ' כלל חברה לביטוח בע"מבפני כב' השופט רפי ארניה

החלטה

האם מוטלת חובה על חברת הביטוח לציין בהודעת דחייה את מועד סיום תקופת התיישנות?

זו, בתמצית, השאלה הטעונה הכרעה במסגרתה של בקשה זו.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

לפני בקשה לסילוקה על הסף של התובענה מחמת התיישנות.

התובעת בוטחה אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח בריאות, החל משנת 2001 (נספח א' לכתב התביעה).

במהלך תקופת הביטוח שהתה התובעת בתקופת שמירת הריון במועדים כדלקמן:

החל מיום 16.4.2006 ועד למועד הלידה, 19.10.2006 (להלן: "ההריון הראשון");

החל מיום 2.4.2009, ועד למועד הלידה, 13.10.2009 (להלן: "ההריון השני").

ביום 27.7.2009 הגישה התובעת לנתבעת דרישה לתשלום פיצוי בגין אובדן כושר עבודה בגין תקופות שמירת ההריון, שכן לטענתה שמירת ההריון נבעה כתוצאה מניתוח אותו עברה במהלך שנת 2001 בשל סרטן צוואר הרחם בו חלתה (נספח ה' לכתב התביעה).

ביום 29.7.2009 דחתה הנתבעת את דרישת התובעת שכן לטענתה:

"הניתוח נעשה בעקבות בעיה שנוצרה במהלך ההריון ולכן מדובר בסיבוך הריון, שמוחרג בפוליסה".

(להלן: "הודעת הדחייה")

הודעת הדחייה נשלחה לתובעת "באמצעות דהרי ציון – סוכנות לביטוח".

לעובדה זו יש משמעות רבה, כפי שאבהיר בהמשך.

בעקבות פניות נוספות של התובעת לנתבעת, הודיעה הנתבעת לתובעת, ביום 24.8.2009, כי החליטה לאשר לה החזר כספי בסך של 649 ₪, בגין ניתוח קשירת צוואר הרחם שעברה בחודש אפריל 2009.

עוד הוסיפה הנתבעת באותו מכתב כי:

"אנו מבקשים להבהיר כי אובדן כושר העבודה שנגרם לך, לטענתך, אינו תוצאה ישירה של ניתוח צוואר הרחם שעברת, כי אם בשל שמירת הריון, אשר נובעים ממצבך הרפואי בטרם הניתוח. על כן דחיית התביעה בעניין זה עומדת על כנה".

גם הודעה זו נשלחה לתובעת באמצעות סוכן הביטוח, מר ציון דהרי.

נוכח האמור, התובעת הגישה תביעתה לבית משפט זה, ביום 3.1.2013, לפיצוי בגין אי כושר בתקופות שמירת ההריון.